במקרה זה בשונה מהמקרים שצוינו במאמר הראשון, תעלה זכותו של המעסיק לייתן הודעת פיטורים רק לאחר 90 ימים מיום חזרת העובדת לעבודה.  אזכיר שוב את

אלא בהיתר ממשרד התמ"ת. אין זה משנה אם המעסיק ידע בפועל על ההריון או לא. עובדת שעבדה פחות מ 6 חודשים אצל אותו מעסיק לא

העדרות לבדיקות רפואיות שגרתיות במהלך ההריון– עובדת זכאית להעדר מעבודתה לצורך בדיקות רפואיות שיגרתיות במהלך הריון ובלבד שהציגה אישור רפואי חתום. אישה שעובדת יותר מארבע

אלו תוספות התלוש במשכורת יחשבו כ"שכר" כפי שנאמר בטור הקודם ישנם רכיבי תוספת בתלוש המשכורת שיש צורך לאבחן אותם, מתי יכנסו לחישוב השכר לפיצויי פיטורים,

אלו תוספות בתלוש המשכורת יחשבו כ"שכר"  שאלה היא אימתי יראו תוספת כחלק משכר העובד לעניין חישוב פיצויי הפיטורים?  בענין זה ניתנו פסקי דין רבים המפרשים

הרכיבים החוקיים לחישוב שיעור פיצויי הפיטורים סעיף 12 לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג-1963,  קובע את שיעור הפיצויים לפי שכרו האחרון של העובד.  מהו ה"שכר" לצורך חישוב

חישוב שיעור פיצויי הפיטורים שיעורם של פיצויי פיטורים המגיעים לעובד מעוגנים בסעיף 12 לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג-1963, שם נחלק הסעיף למספר סוגי עובדים. בעובד במשכורת-

זכות ההעדרות לאחר הלידה חל"ת(חופשה ללא תשלום)- עובדת שעבדה אצל אותו מעסיק במשך 12 חודשים רצופים עד תחילת חופשת הלידה, זכאית להעדר מהעבודה, כרבע מסך

העדרות במהלך הריון עם אישור רפואי– עובדת רשאית להעדר מעבודתה במהלך ההריון,בשני מצבים א. העדרות בשל מצב בריאותי בהריון-עובדת רשאית להיעדר מעבודתה אם אישר רופא

שעה פחות- עד ארבע חודשים מסיום חופשת הלידה זכאית עובדת לעבוד שעה פחות, זכות זו נקראת גם "שעת הנקה", למרות שאין חובה להיות אם מניקה